אע"ג דקיי"ל דתולין כתם בכל דבר שיוכל לתלות מ"מ בג' ימים ראשונים של ז"נ לא תלינן בשום דבר אם הכתם הוא יותר מכגריס ועוד דבעינן שתדע בודאי שפסק דם המקור. ומ"מ אם היא מלאה שחין או מכה שיודעת בודאי שמוציאה דם יש לסמוך על האחרונים ולהקל דס"ל דאף בג' ימים ראשונים תלינן. ודווקא כשהיא מלאה שחין או מכה שבגופה ויודעת ודאי שמוציאה דם אבל בדבר אחר לא תלינן ומ"מ אם לא נטמא מחמת ראיה ממש רק מחמת כתם או כלה אחר בעילת מצוה יש להקל אף בגי"ר לתלות בכל דבר דתלינן בכתם (סי' קצ"ו ס"ט סי' ק"צ ס"ק ע"ד) ונ"ל דה"ה אם נטמאת מחמת איזה נקודה קטנה אדומה ושחורה דגם זה יותר מסתבר שלא נפתח המקור:
חכמת אדם · סימן קי״ז, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.