דין כלה הנכנסת לחופה ובעילת מצוה ודין יולדת (סימן קצ"ב קצ"ג קצ"ד):אמרו חז"ל שכל אשה שתובעין אותה להנשא דהיינו מיום שסומכת בדעתה ומכינה עצמה לחופה מחמת חימוד לפעמים רואה טפת דם כחרדל ולפיכך תקנו דאפי' לא הרגישה כלום צריכה לישב ז' נקיים בין גדולה ובין קטנה ואפילו בדקה עצמה בשעת תביעה ומצאה טהורה דשמא נאבד הדם מחמת קטנו. ומ"מ כיון דאינו אלא חומרא דרבנן וגרע אפילו מכתם דעכ"פ מצאה דם אבל כאן שלא הרגישה ולא מצאה כלום ולכן מדינא א"צ הפסק טהרה אלא אפילו לא בדקה ביום התביעה להפסיק בטהרה מונה מיום המחרת ז"נ אבל אנו נוהגין שלא לחלק ולעולם צריכה לכתחל' הפסק טהרה ככל הנשים ודם מדינא צריכה בדיקה כל יום ויום מז"נ לכתחלה מיהו בדיעבד אם לא בדקה עצמה רק פ"א תוך ז' סגי:
חכמת אדם · סימן קט״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.