וכ"ז דוקא כשמרגשת כאב עם מ"ר דמחמת הכאב נתברר שיש לה מכה אבל אם אינה מרגשת כאב ובודקת עצמה אחר הטלת מ"ר ומוצאת דם אם לא מצאה דם במ"ר ודאי טמאה אבל אם מצאה דם תוך מ"ר וגם על העד שבדקה בו אעפ"י שיש מקילין לדעת הב"י שכתבתי בסי' א' דס"ל דמה שמצאה במ"ר לעולם טהור ותלינן זה הדם שמצאה על העד שהוא מתמצית מ"ר מ"מ אנן דקיי"ל כדעת המחמירין לעיל בסי' ב' וכ"ש בזה שמצאה גם על העד מ"מ א"צ לבדוק אח"ז ואפי' אם היתה רגילה לראות אם בדקה עצמה ג"פ ומצאה טהורה שוב א"צ בדיקה ואם אינה רגילה לראות רק לפרקים קבעה לה ווסת כדין קביעות ווסת לעיל כלל קי"ב (שם):
חכמת אדם · סימן קי״ד, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.