כתם שנמצא על דבר שאינו מקבל טומאה לא גזרו כיצד בדקה קרקע עולם (ע' בס"ט ד' ברלין ד' צ"ו ע"ב) או בה"כס שאינו מקבל טומאה כגון של בנין או כל דבר שאינו מקבל טומאה או שנמצא דם על כלי חרס מגבו (רמב"ם פ"ט מהל' איסורי ביאה הל' ז' דכ"ח אין לו טומאה מגבו) או אפילו מין שהוא מקבל טומאה אלא ששיעורו גורם לו כגון מטלית שאין בו ג' על ג' בכל אלו טהורה ואם מקבל טומאת נגעים אעפ"י שאין מקבל טומאת מדרס טמאה סוף ח' (ש"ך ס"ק ט"ז) ונייר הוא דבר המקבל טומאה וע' בב"א דלא כס"ט:
חכמת אדם · סימן קי״ג, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.