תינוקת שלא הגיע זמנה לראות דהיינו שהיא פחותה מי"ב שנים אפי' הביאה ב' שערות וכן אפילו היתה יתירה מי"ב שנים אם בדקוה ולא הביאה שתי שערות (דאם לא בדקוה אמרינן חזקה כיון שהגיע לכלל שנים הביאה ב' שערות) בין שהיא בתולה בין שהיא בעולה (ש"ך ומנ"י דלא כרש"ל) ואפילו אם ראתה כבר ב"פ לא גזרו עליה לטמא כתמיה בין שנמצא על סדינים ובין שנמצא על גופה (ש"ך ס"קג) אבל אחר שראתה ג"פ אפילו ביום א' כגון שראתה ופסקה וחזרה וראתה עד ג"פ חוששת לכתם ואם אח"כ פסקה מלראות שיעור ג' עונות שהם צ' ימים חוזרת לקדמותה וכתמה טהור עד שתחזור ותראה ג' פעמים (שם):
חכמת אדם · סימן קי״ג, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.