נמצא כתם לבן על חלוק דנראה שודאי באה מגופה ובראש הכתם הלבן היה נמצא מראה אודם סביב הכתם הלבן כדמות דבר לח המתפשט בבגד וע"כ היה נדמה לעין שהמראה האודם הנ"ל היה קצוות הכתם הלבן ושהכל כתם א' אם אין דבר לתלות גם המראה הלובן שבא לה מעלמא אלא שהוא ודאי מגופה ויש באודם לבד כגריס ועוד בין שהוא מקיף הלבן או מחובר עם הלבן אעפ"י שיש דבר לתלות האדום בדבר אחר לא תלינן ואמרינן כיון שהלובן ודאי מגופה ה"נ האודם אבל אם אין באודם לבד כגריס ועוד או שיש לתלות הלובן ג"כ שבא מעלמא תלינן וטהורה כ"כ רמ"א בתשובה סי' צ"ז אבל בט"ז כתב דדוקא כשניכר שמראה האודם הוא קצוות הכתם ושהוא ודאי כתם א' אבל אם המראה כשרה הולך על מראה האודם וכ"ש קצת רחוק ממנו ואפשר לתלות האודם במידי תלינן להקל וכ' הש"ך בנק"הכ דדינו מסתבר ולכ"ע אם האודם פחות מכגריס טהורה אעפ"י שנראה שהכל כתם א' (עיין בס"ט סי' ק"צ ס"ק צ"ג דף מ"ה בשם תשובת מ"צ וכן הוא מסיק להלכה למעשה בפחות מכגריס ותשובת מ"צ אין בידי ולדעתי כן מוכח מרמ"א גופה):
חכמת אדם · סימן קי״ג, מ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.