חכמת אדם · סימן קי״ג, ל״ח

אין האשה טמאה בכתם שנמצא בחלוקה אא"כ היה בדוק לה קודם שלבשת' כדין עד הבדוק שבארנו בסי' ל"ו דלא כט"ז (אחרוני') אבל אם אינו בדוק לה קוד' שלבשתו ולבשתו בלא בדיקה אפילו נמצא בו כתם יותר מכגריס טהורה וכ"ש אם לבשה חלוק של בעלה שהיה כבר מונח בין החלוקים המוכנים ליתן לכביסה שכיון שכבר פשט ואין בדעתו ללבשו עוד דאינו מקפיד באיזה מקום מונח או אפילו היה מונח זמן קצת בחרץ במקום דנוכל לתלות ששם היה דם תולין ולפ"ז י"ל כיון דנשים שלנו אינם בודקות הכתונות קודם הלבישה אם לא היתה נזהרת להניח אותה במקום מוצנע תיכף לאחר הכביסה אלא שהניחה אותה במקומות שאינם נקיים כגון במטה וכיוצא בו ומצוי שם פשפשין (שקורין בל"א וואנצין) וא"כ יש לתלות בזה אפילו היה הכתם מגליד אבל אם הניחתו תיכף במקום מוצנע אע"פ שלא בדקה אותה קודם הלבישה וכן אפילו הניחה במטה אלא שאין פשפשים מצוין שם אם יותר מכגריס טמאה אם הכתם מגליד (ר"ל שאינו נכנס תוך הבגד אלא ניכר שהוא טוח על גביו) דכל בגד לאחר הכביסה מ"מ בחזקת שבודאי שאין בו דם מגליד אבל אם הכתם מקדיר (ר"ל שנכנס תוך הבגד מעבר לעבר) אז הוא בחזקת שהיה בו קודם הכיבוס (סעיף מ"ו ועיין בכו"פ ס"ק כ' וס"ק כ"ד ובס"ט ס"ק ס"ז ועיין בש"ך ס"ק ס"א והכו"פ מגיה דנרש' שלא במקומו דס"ל כיון דחזקתו בדוק לא תלי' במקדיר אלא דהש"ך קאי על ישראלית בפנינו והס"ט מקיים הגירסא וכ"מ מש"ך ס"ק ס"ה דלפי הפסק ש"ע הכל תלוי במקדיר או מגליד ואפילו בישראלית והחלוק בפנינו אם מקדיר תלינן ולדבריו צ"ל דה"פ דהש"ך כ' דע"כ בישראלית ואינה בפנינו דפוסק בש"ע דאינה תולה ע"כ דהחלוק נאבד דאל"כ תבדוק במקדיר או מגליד אלא מיירי שנאבד ובכה"ג אין להחמיר אם לא מהטעם חזקתו בדוק דדוקא אם הוא בפנינו ואינו ידוע אם מקדיר או מגליד טמא מספק אבל בנאבד והוא מסופק אם מקדיר או מגליד הוי לן לטהר רק כיון דנתכבס ע"י ישראלית חזקתו בדוק ולכן אינה תולה):