האשה שבדקה עצמה בעד הבדוק לה ונמצא עליו אפילו טפה כחרדל בין עגול בין משוך טמאה ואפילו נמצא עליו מאכולת מעוכה דכיון דבא לה ע"י בדיקה הוי ס' דאורייתא ולחומרא וכן הדין אפילו לא בדקה העד תיכף לאחר שהוציאה מגופה אלא הניחה אותו בקוספא וכיוצא בו או אפילו מגולה רק שהיא בחזקת שאין בו דם וכתמים ואחר זמן בדקה העד ומצאה עליו טפת דם כחרדל בין עגול ובין משוך טמא (סעיף ל"ג מה שכתב הט"ז ס"ק כ"א דפשוט במתניתין דלאחר זמן טמא תמוה):
חכמת אדם · סימן קי״ג, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.