זקינה שזקנה כ"כ שראויה לקרות לה אימא בפני' מחמת זקנותה ואינה בושה בזה וכיון שהיא זקינה כ"כ רגילה להחדיל להיות לה אורח כנשים ואם עברו עליה ג' עונות בינונית שהם צ' יום ולא ראתה ה"ז בחזקת מסולקת בדמים ואינה חוששת עוד לווסתה הראשון ואפילו חזרה וראתה ג"פ אם אינה רואה באותן עונות שראתה כבר אינה חוששת עד שתקבע לה ווסת כדין בג"פ אבל אם ראתה באותן ימים שראתה מתחלה אם ווסת החודש פ"א או להפלגה בב' ראיות חזרה לווסת הראשון שהרי נתגלה שלא היתה בחזקת מסולקת מדמים אלא מקרה היה (סעיף כ"ח כ"ט):
חכמת אדם · סימן קי״ב, ל״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.