יש שנקבעה ווסת ע"י אכילת דברים חריפים כגון אכלה שום וראתה אכלה בצל וראתה אכלה פלפלין וראתה י"א שקבעה לה ווסת לאכילת דברים חמים. וי"א שכל זה שראתה ע"י מאכל דינו כמו שתראה ע"י קפיצה (בסי' שאח"ז) ושאר מעשה שהיא עושה דמקרי ראיה ע"י אונס ואינה קובעת ווסת אלא עם הימים. וי"א שדינה כווסת שתראה ע"י מקרים שבגופה וקובעת אותו אפי' בלא ימים שוין (רמ"א סעיף כ"ג):
חכמת אדם · סימן קי״ב, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.