כיוצא בו דין עקירת ווסת החודש. כיצד היתה רגילה לראות בר"ח ועבר עליה ר"ח ולא ראתה חוששת תמיד לר"ח עד שיעבור עליה ג"פ ר"ח ולא תראה ואפילו לא ראתה ר"ח א' אפ"ה צריכה לחוש לר"ח הב' והג' ואינו דומה לווסת הפלגה שאם היה לה ווסת לל"ב יום ועבר ל"ב יום ולא ראתה א"צ לחוש ליום ס"ד אעפ"י שהוא יום שהיתה ראויה לראות דשאני התם שתלוי בהפלגת ראיה וכיון שלא ראתה למה תחוש אבל בווסת החודש שהיום גורם וא"כ אעפ"י שלא ראתה בר"ח א' מ"מ צריכה לחוש לשני שהרי אמרינן שיום זה גורם ראייתה ועדיין לא עקרה ג"פ (ש"ך בס"ק מ"ה):
חכמת אדם · סימן קי״ב, כ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.