חכמת אדם · סימן קי״א, ח׳

אשה שכמו חתי' בשר תלוי בין רגליה והנה י"ל בזה שהוא שבר של בני מעים או כמו ששכיח בנשים כי הרחם עומד למעלה מפרוזדור והוא מתקבץ כמו המסס ובית הכוסות יהוא רחב מלמטה וקצר מלמעלה והנה לפעמים יקרה שע"י הלידה ע"י מילדת שאינה בקיאה היטיב והיא שומטת את הולד ועי"ז נעקר המקור ממקומו ומתהפך כי מושכת צד העליון לחוץ ומחמת זה זבה תמיד דם ולפעמים יש להן ווסת כשאר נשים אך תמיד מוצאת טפת דם ולפעמים שהרחם עומד במקומו רק מחמת חולשת האשה נפשטו הקמטים והקשרים שבו נקשר הרחם ועי"ז נשתרבב לחוץ וכמו מעי תלוי לה מבחוץ ועי"ז היא מוצאת דם וקורין אותן פאהר פאל (ר"ל שהרחם נפל לחוץ) והנה יכול להכיר אם הוא שבר של בני מעיים תמצא תמיד מן הצדדים אבל נפילת המקור הוא באמצע בית החיצון גם הבני מעיים הם ירוקים והמקור היא אדומה (ס"ט סי' קפ"ח סס"ק ד') והנה כאשר יבדוק רופא מומחה ויאמר שהוא מחמת המקור שנעקר או נשתרבב ממקומו וא"כ אין המקור במקומו במקום עגון יש לסמוך על הכו"פ וכ"כ הס"ט שם שיש לסמוך על הר"ש מקוצי שכ' הרא"ש בפרק המפלת ע"פ פירושים בר"ש במעשה כזה ואמר שהיא טהורה דכתיב דם בבשרה דוקא כשראתה בדרך שהנשים רואות אבל אם אין המקור במקומו כיון שאין דרך לראות כך טהורה ולפי זה משמע שאפילו בזמן ווסתה לעולם טהורה כיון שאין לה מקור (ט"ז ס"ק ה') ואמנם כיון שהרבה פוסקי' פרשו דברי ר"ש באופן אחר ואת"ל שדעת ר"ש כזה מכל מקום מאן יימר דהלכה כמותו ולכן במקום עגון יש להתיר אם יוצא הדם שלא בהרגשה (כו"פ ססי' קפ"ז) ואמנם שלא במקום עגון אין להקל אא"כ שתוכל עכ"פ להפסיק בטהרה דכיון דיש לה ווסת והיא מרגשת אימת ווסתה ולכן אחר שתפסוק אזי עכ"פ תפסוק בטהרה שיהיה בדיקה זו כדין ולא תראה שום אדמומית וגם תבדוק ביום א' מז"נ שיום א' תהיה נקיה לגמרי כי זה מעכב ותמעט בהליכה ובעסק כדי שתוכל לטהר (ובמקו' דוחק גדול אפשר דסגי בזה (ס"ט דף ט"ו ובסי' קצ"ו ס"ק י"ד בשם הגאון מהר"ג) ואז תמנה ז"נ וכל מה שתראה נתלה שהוא מן המכה ויותר א"צ לבדוק ואז כשתטבול טהורה דיש כאן ס"ס שמא הלכה כר"ש וכפירוש הט"ז ושאר אחרונים ואת"ל אין כוונתו לכך שמא הוא דם מכה אבל בשעת ווסתה א"א ספק זה דבשעת ווסתה לא תלינן במכה כדלעיל כלל ק"י: