ונ"ל דכ"ז דוקא בקרטין שניכרים שבאים מן האשה כאשר היה למראה עיני כמה פעמים והם בתכלית האודם ונמצא מהם הרבה על העד לפעמים ארוכים קצת ולפעמים הם כמו שומשמין וכאשר ממעכים אותם נראה דם אבל מה שנמצא עפ"י רוב על העד כנקודה קטנה אחת או ב' דק שבדקין דפעמים שחור ולפעמים אדום ודבר קטן כזה יכול להיות שבא מעלמא שהיה נדבק על השערות או על בגדיה וא"כ יש ס"ס שמא מעלמא ואת"ל מן המקור שמא אינו נימוח וגם לא שייך בהם בדיקה דבודאי אף בזמן הגמ' לא היה באפשר לבדוק אותם בפושרין מחמת קטנותם. ונ"נ דעכ"פ הבדיקה של הפסק טהרה שהיא מחזקת אותה לטהרה וזו צריכה להיות בלא שום תליה אלא בדיקה ברורה אבל שאר הבדיקות אפי' כל ז"נ בנקודות שחורות שהם מצוים מאד מאד אזלינן בתר המצוי ותלינן מעלמא אתי ובאדומים בתוך ג"י של ז"נ אם אינה שעת הדחק יש לטמאה דזה אינו מצוי כ"כ מעלמא ובשעת הדחק שאינה יכול לטהר לבעלה זמן מרובה גם באלו יש להקל אפי' תוך ג"י ובלבד שילקטם מהעד ויראה שאין שום לכלוך אדום על העד ועיין בב"א שהארכתי בזה לקמן כלל קי"ד עוד מדיני הקרטין:
חכמת אדם · סימן קי״א, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.