חכמת אדם · סימן ק״י, ג׳

לא מקרי ראתה מחמת תשמיש מדינא אלא אם ראתה תיכף מיד אחר התשמיש בכדי שתושיט ידה לתחת הכר או לתחת הכסת ותטול עד לבדוק בו ותקנח עצמה דכיון דראתה סמוך כ"כ לתשמיש אע"ג דעדיין י"ל דראתה אחר התשמיש מ"מ כיון דבזמ"הז כשמצאה דם חייבת באשם תלוי מקרי ג"כ רואה מ"ת אבל אחר שיעור זה לא מקרי רואה מ"ת ואפילו לא קנחה רק שמצאה על הכתונת או על הסדין סמוך לתשמיש ממש דינה כאלו קנחה וצ"ע (עיין ס"ט ס"ק ג') וזהו מדינא אך כיון שא"א בקיאין בזה ולכן כל שרואה ג"פ סמוך לתשמיש מקרי לדידן רואה מ"ת ונאסרה על בעלה. ומ"מ לענין נאסרה על כל העולם לאחר שהוחזקה בג' אנשים צ"ע דאפשר דוקא כשראתה בשיעור שאסורה מדינא אסורה לעולם (עיין ש"ך ס"ק ז' וס"ט) ומ"מ דוקא כשראתה סמוך לתשמיש ממש אבל אם מופלג אחר התשמיש בדקה עצמה ומצאה דם וכ"ש באשה שראתה ג"פ בבוקר בליל טבילתה כשקמה ממטתה מצאה על כתונת שלה ריבוי דם לא מחזקינן לה ברואה מחמת תשמיש ומותרת לבעלה ואפי' אם תראה אח"ז פעם א' או ב' מיד אחר התשמיש ל"א איגלאי מילתא למפרע שגם פעם הראשון היה מחמת תשמיש אלא חשבינן מכאן ואילך והראשונה תלינן שראתה אחר התשמיש (ש"ך ס"ק א') אבל אם נמצא דם על עד שלו (ר"ל במה שמקנח עצמו אבר התשמיש) אפי' נמצא זמן מופלג אחר התשמיש מקרי רואה מ"ת דעל שלו ודאי בשעת התשמיש ראתה (סק"ד) וכן להיפך אם בדקה עצמה תיכף אחר התשמיש ולא מצאה כלום ואח"כ ראתה ואפי' היה בתוך שיעור הנזכר מותרת לבעלה ואם נמצא על כתונת שלו אפי' נמצא גם על כתונת שלה אין זה אלא ככתם ותלינן בשלו שהיה עליו מקודם צ"ע אם ר"ל שלא קנח בו כלל אבל אם קנח בו הוי כעד או ר"ל אע"פי שקינח בכתונת כיון שלא היה בדוק לו מקודם דינו כעד שאינו בדוק (ס"ט סי' קפ"ז ס"ק ג') ואם נמצא על כתונת שלה שלא ע"י בדיקה אפי' סמוך לתשמיש צ"ע שם: