ב' בועות זה כנגד זה בין ב' אונות כשרה אפילו לטעם דדוחקת זה את זה מ"מ כיון דדרך האונות להיות פרודות בחיי הבהמה אינן דוחקו' זה את זה אבל בועה נגד טנרי כהאי גוונא טרפה דהטנרי קשה ומנקבת הבועה שכנגדה ודוקא בזה כנגד זה בב' אונות אבל בועי וטנרי סמוכים זה אצל זה באונא אחד אע"פ שאין ביניהם כרוחב ב' חוטי שער כשר דכיון דהטנרי הוא קשה ועומד במקומ' אינה דוחק' הבועה (ש"ך בנק"הכ) ואע"ג דעדיין הבועה מצד עצמה נדחקת בטינרי (פ"ח) צ"ל דוקא אם דוחקת זו את זו סופו לנקוב אבל כשהאחד עומד במקומו לא תנקב (כן נ"ל) ומ"מ יש להחמיר לעצמו (עוין ט"ז סק"ד ופ"ח סקי"ח):
חכמת אדם · סימן י״א, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.