בד"א שיש לה ווסת קבוע באיזו זמן שתראה ביום או בלילה כגון שרואה לעולם בתחלתו או לעולם באמצעיתו או לעולם בסופו ואז א"צ לפרוש אלא אותה עונה שהווסת בתוכו אבל אם רגילה לראות ביום ואין לה שעה קבוע רק לפעמים בתחלתו ופעמים באמצעיתו ופעמים בסופו א"כ כל היום וסתה וצריך לפרוש עונה מקודם לה היינו כל הלילה (ש"ך שם) אבל מנ"י וכו"פ כדעת כל הפוסקים דלעולם אין חילוק וא"צ פרישה לכל היותר אלא עונת הווסת. ונ"ל דבעונות הווסת וכן אם לפעמים רואה בתחלתו ופעמים באמצעיתו ופעמים בסופו הוי כל היום עונת הווסת ואסורה כל היום מדאורייתא לכ"ע:
חכמת אדם · סימן ק״ח, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.