חכמת אדם · סימן ק״ח, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכמה היא העונה או יום או לילה כיצד אם דרכה לראות ביום פורש ממנה אותו יום כולו אפי' אם דרכה לראות בסוף היום ומותר מיד בלילה שלאחריו ואם הוא בתחלת היום אעפ"י שלא ראתה אסור כל אותו היום ומותר בלילה שלפניו וכן הדין אם ווסתה לראות בתחלת הלילה אעפ"י שלא ראתה אסורה כל אותו הלילה וכן אפי' אם ווסתה לראות בסוף הלילה אסור אף בתחלת הלילה ומותר ביום שלפניו וכן ביום שלאחריו אם לא ראתה וי"א דחשבינן לעולם י"ב שעות ליום וי"ב שעות ללילה ולכן יש להחמיר כחומרת שניהם (בש"ך סק"ז יש ט"ס מש"כ שעות זמניות צ"ל שעות שוות ומש"כ וכה"ג וכו' ע' בס"ט) ואפילו בתמוז שהלילות קצרות צריכים לחשוב לחומרא י"ב שעות צריכים פרישה ואם ווסתה בסוף היום אזלינן לחומרא אף שהיום ארוך צריכה לפרוש כל היום (ש"ך ס"ק ז' ועיין סדרי טהרה):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.