צמר רחלים וצמר גמלים שטרפן זה בזה וטוה מהם טווי אם היה הרוב של גמלים הרי נתבטל הצמר וה"ה כאלו הוא הכל של גמלים ומותר לערבו עם הפשתן שכיון שלא נטוה עדיין לא חשיבי ובטילי ולכן מותר ג"כ לתפור עורות של כבשים בחוטי פשתן אע"פי שנימין של צמר נכרך בחוט הפשתן שתופר בו שבטל במיעוט אבל אחר שנעשה חוטין אין לכלאים שיעור שאפילו חוט כל שהוא של צמר בבגד גדול של פשתן או איפכא אסור ללבשן אפי' מצדו השני אע"פי שהצד שבו הכלאים נגרר ע"ג הקרקע ואפילו נאבד החוט ולא ידענו מקומו ל"ש בו ביטול ואסור (רצ"ט):
חכמת אדם · סימן ק״ו, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.