כתיב לא תלבש שעטנז צמר ופשתים וקבלו חז"ל דלא נקרא צמר אלא צמר רחלים ושל אילים שהם הכבשים אבל צמר גמלים שקורין (קעמל האר) או של ארנבת שקורין (האזין האר) וכן של שאר בהמה וחיה לא נקרא צמר ולכן כל מיני צמר חוץ משל כבשים מותר עם הצמר ועם הפשתן אבל של כבשים אסור עם הפשתן וכן קנבוס (שקורין האנף או קנאפלש) וכן צמר גפן (שקורין בוימוואל) מותר אפילו בצמר רחלים וכן משי אע"פי שדומה לפשתים בזמ"הז שהכל מכירין אותו אין בו אפי' משום מראית עין ומותר בין עם צמר ובין עם פשתן (רצ"ח):
חכמת אדם · סימן ק״ו, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.