נדרים וחרמים שמטילין הקהל על פי רשיון הממשלה אע"פי שאמרו על דעת המקום וע"ד הקהל יכולין הקהל בעצמו להתיר על פי רשיון הממשלה אפילו הזכירו שבועה עם החרם דאינו אלא גזרה ונדוי על מי שיעבור על גזירתם אבל אם החרימו בכבוי נרות ות"ש וכיוצא בו או שאמרו ע"ד קהלות האחרים הרי זה נדר שע"ד רבים ואין לו התרה ואם לא היה ע"ד רבים אפילו התנו שלא יעשו התרה ולא התרה להתרה עד סוף העולם יתירו תחלה חרם האחרון מה שאמרו ולא התרה להתר ואח"כ מה שהחרימו שלא להתיר ואח"כ יתירו הראשון (סי' רכ"ח סעיף כ"ה וסימן רכ"ט סעיף ד') ומשמע שצריכין התרה בפני ג':
חכמת אדם · סימן ק״ב, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.