חכמת אדם · סימן ק״ב, י״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

צבור שהסכימו על ענין א' ונשבעו כל איש מהם ואח"כ רצו להתיר אין להם תקנה עד שיתחרטו כולם וימצאו פתח לשבועתם כשאר שבועות ויתירו להם ג' אנשים שאינם מבני העיר (וע"ש בש"ך ס"ק פ"ו):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.