אם קהל אחד עשו תקנה למיגדר מילתא והלכו קצתם לעיר אחרת אע"פי שאין דעתם לחזור אם הפרצה ההיא מצויה שם חייבים להתנהג בנדר שקבלו עליהם בעירם הראשונים ואם עברו הם עבריינים ומכ"ש מי שיצא ממקום שנוהג בו חרם דר"ג שלא ישא ב' נשים למקום שמקילין אסור לישא דבזה גרע טפי דהוי כתקנה שעשו ב"ד הגדול ואין המקום גורם אלא אקרקפתא דאדם חל (סעיף כ"ט):
חכמת אדם · סימן ק״ב, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.