נשבע לתת בתו לפלוני לאשה לזמן פלוני ובתוך הזמן קלקל המשודך מעשיו או שהמירה אחות המשודך ונ"ל דה"ה אחיו כיון שהיא פגם גדול אנן סהדי דאדעתא דהכי לא נשבע ואם בא לב"ד בעודן בקלקולו אפילו התרה לא צריך אעפ"י שחזר אחר כך בתשובה דכיון דבשעת קלקולו לא הי' אפשר לה להנשא למומר וא"כ הותר באותו זמן והותר לעולם אבל אם לא בא לב"ד עד אחר ששב בתשובה צריך התרה לשבועתו אעפ"י שפטור מן הקנס ואם קלקל אחות אבי המשודך לא הוי פגם כ"כ (סעי' מ"ג וט"ז ס"ק נ"א):
חכמת אדם · סימן ק׳, מ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.