איש ואשה שנשבעו או שקב"ח זה לזה לישא זה את זה אין מתירין לא' בלא דעת חבירו דזה מיקרי הטבה שכ"א רוצה לישא חבירו ונשבעו משום כך זה לזה אבל אם האחד לא נשבע לא מקרי טובה בריצוי לבד ואפילו נשבעו שניהם אם האשה אומרת ששונאה אותו ונותנת אמתלא טובה לדבריה מתירין לה שלא מדעתו דאפילו אם כבר נשאה האומרת מאוס עלי י"א דכופין להוציא (ססעי' כ'):
חכמת אדם · סימן ק׳, ל״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.