נשבע או נדר שאם לא יפרענו חמיו קודם פסח שלא יהיה עצרת בעיר והגיע פסח ולא פרעו ונתחרט אין מתירין לו נדרו עד עצרת וכיון די"א דנדר התלוי בימים דתיכף אחר פסח כשלא פרעו חל ממילא האיסור כמו בסימן הקודם וא"כ שמא ישכח או יהיה לו אונס ויהיה עצרת באיסור ולכן יתירנו קודם עצרת אך להי"א דאינו חל ולכן צריך להתיר גם אחר כניסת עצרת (סעיף י"ח ובט"ז):
חכמת אדם · סימן ק׳, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.