חכמת אדם · סימן י׳, ו׳

נמצאת נקובה במקום שיש לתלות שנעשה אחר שחיטה כגון במיצר החזה והיינו מהחוט ולמעלה וידע הטבח שהכניס ידו ומשמש במקום הנקב שמתוך שהמקום צר צריך לדחוק ידו שם תלינן דנקב בצפרנו או שלקחה זאב והחזירה נקובה כיון דדרך זאב וכלב לעשות נקבים תלינן להקל וכשרה. ואפי' נמצא בועה במקום הנקב תלינן להקל (ש"ך וט"ז ס"ס ל"ז סעיף ו' ופ"ח סי' ל"ו סעיף ה') ודוקא נקב בבועה תלינן וה"ה בשאר ריעותא שא"צ בדיקה כגון גבשושית וכיוצא בו שאילו לא היה שם נקב א"צ בדיקה כלל אבל אם נמצא במקום סרכה אפילו עוברת ע"י מיעוך ומשמוש או סמוך לו במקום שצריך בדיקה טרפה דהא א"א לבדוק במקום הנקב. ונ"ל דזה תלוי בדעת המורה אם מסתפק שמא הגיע הסרכא עד שם שהרי הטעם כתב התב"ש דכיון דסרכא שלא בכסדרן לא מחזקינן לכשרה עד שיעבור הסרכא ויבדוק ברוק וכ"ז שלא בדק בפושרין או רוק היא בחזקת טרפה וכיון דא"א לבדוק הסרכא מחמת הנקב לא יצתה מחזקת טרפה וזה שייך דוקא כשיש להסתפק שמא היה שם הסרכא אבל ברחוק קצת שלפי ראות עינינו לא היה שם הסרכא הרי יש לה בדיקה אבל בסרכה כסדרן או תלויה תלינן במקום שיש לתלות במקום צורך גדול (תב"ש בשם הב"ח) ודוקא אם הנקב משוך אבל עגול אין דרך שתהיה כן ע"י טבח. וכן כל נקב שהוא פתוח או שהושחר או אדום סביב הנקב או סביב הצלעות שכנגד הנקב או שסביב הנקב לבן וקשה כעין שומן דכל זה הוא ודאי נקב ישן וטרפה ואפי' אם ספק אם קודם שחיטה או לאחר שחיטה אלא שאין דבר לתלות בו אע"ג דמהני בדיקה מדינא אנו אין בקיאין בבדיקה וטרפה (סעי' ה') ואם לא תלש בכח או שלא היה המקום דחוק כמיצר החזה לא תלינן אא"כ ידוע שהעביר הטבח ידו שם ויכול לתלות שנקבה בסכין ולצורך גדול יש להתיר אם ידוע שהעביר ידו בכח באותו שטח אע"פ שא"י בבירור שהיתה ידו במקום הנקב (עיין תב"ש סי' ל"ו סעיף ט) ואע"ג דתלינן צריך לבדוק כנגד הנקב בצלעות שאם ימצא שם אדום או שחור בידוע שנקב מחמת מכה (תב"ש בשם ד"מ) ולענין אם תלינן בגלוי (ע' בב"א סי' י"א):