ריאה שכשהיא נפוחה נראה בה חסרון מבחוץ כעין גומא ופגם והעור והבשר אין שום ריעותא אחרת בהם המנהג במדינות אלו להטריף אם החסרון ברוחב הריא' ככף כפופה דהיינו החסרון מקיף הבשר השלם והוי החסרון כף כפופה ודוקא ששיעור החסרון אחר הנפיחה כמו אצבע אגודל בינוני ופחות מזה כשר אבל אם החסרון ככף פשוטה כשר אפי' החסרון גדול וטעם חילוק זה לא אתפרש לן שפיר וכן אם נפגם שיפולי הריאה מעבר לעבר עד שנראה הפגם ככף כפופה וכאן א"א לומר שמקיף הבשר שלם שבתוכו שהרי מעבר לעבר בפגמה בסופה אם יכולין להניח אגודל בינוני לתוך הפגם אחר הנפיחה טרפה כיון דנפנם כ"כ הרי הפגם סמוך לסמפונות וחיישינן לקלקולם אבל אם צדו א' ארוך מחבירו וכ"ש אם צד א' שוה עד למטה והרי היא ככף פשוטה אין זה חסרון רק כיותרת בדרי דאונא וכשר וה"ה בכף כפופה דלעיל שע"פ שטח הריאה דוקא כשצד מעלה ומטה שוים אבל אם צד א' ארוך מהשני דינו ככף פשוטה וכשר ואם החסרון כעין גומא עגולה או כרצועה אפי' שיעור גדול כשר במכ"ש מכף פשוטה אבל חסר בתמונות אחרות כגון ל וכיוצא בו מתמונות שאין ללמדם לא מכף כפופה ולא מפשוטה יש להחמיר בדליכא ה"מ ולהכשיר בה"מ דה"ל כאלו ליכא מנהגא בהא ודוקא כשהחסרון כשיעור אגודל כנזכר. ובכל מקום אף חסרון מועט צריך נפיחה לראות שהעור קיים בלא נקב ואם לא נפחוה טרפה וכן אם יש קמט כעין חריץ צריך נפוח אפי' דיעבד לראות אם העור קיים. ומ"מ אפי' חסרון כל שהוא מבחוץ מקרי ריעותא שהרי כתב ש"ע דיש מטריפים (תב"ש):
חכמת אדם · סימן י׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
