השוחט צריך ליטול שכר מן הטריפות כמו מן הכשירות שלא לבא להקל כדי לקבל שכרו מן הכשרות. ומה שנהנו ליקח הכרכשתא אעפ"י שאינו נכון כבר ישבו האחרונים דמשום דבר קטן כזה לא יאכל טריפות ועוד דלא חשדינן ליה שיאכל טריפות אלא יצטרך למכרם ומתירא שמא ירגישו בו שאינו אוכל (ועיין סימן י"ח בכו"פ יישוב נכון למנהג זה בשוחט הקהלה שאפילו אם נטרף הבהמה ישחטו אחרת וא"כ אין לו שכר או הפסד במה שמכשיר זו דאפילו אם תטרף זו יקח מאחרת ולפ"ז בשוחט בהמה אחת כשוחטי כפרים אסור. מיהו כבר נהגו כן):
חכמת אדם · סימן א׳, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.