חיי אדם · סימן ס״ח, א׳

דין תנאים שצריך ליזהר בכל מצוה ומצוה:קיי"ל אין מעבירין על המצות ר"ל מצוה שתבא לידו תחלה יעשנה ולא יניחנה מפני שרוצה עכשיו לעשות אחרת ואח"כ יעשה זו וכ"ש שיניחנה לגמרי כדי לעשות אחרת והוא איסור מה"ת שנאמר ושמרתם את המצות קרי ביה המצות בחירק שלא תחמיץ ותיישן (כ"כ תוס' ביומא לג בהדיא ועיין מ"ש המגן אברהם ססי' קמ"ז. והרדב"ז בתשובה ח"א סי' תקכ"ט כתב שהוא דרבנן ונעלם ממנו דברי תוס' שם וכ"כ תוס' בזבחים נ"א) וכ"ש דאסור להחמיצם ולעשותה אח"כ וזה שאמר אל תחמיצה לזמנה. וזה נחלק לג' תנאים (א) דל"ש אין מעבירין אלא כשרוצה לעשות ב' מצות כגון שרוצה להניח טלית ותפילין דבאיזה שיפגע תחלה צריך לעשות אבל אם אין לו פנאי לקיים שניהם רק א' לא שייך בזה אין מעבירין אלא אדרבה אזלינן אחר המצוה דחמירא כגון ציצית ותפילין תפילין חמירא שהיא קדושה ביותר וגם חובת הגוף וכן כל כיוצא בזה או א' תדירה ואחד אינה תדירה כ"כ יעשה התדיר דקיי"ל תדיר עדיף (כ"כ תוס' ביומא שם להדיא) וכן אם א' עוברת ומצוה הב' אינה עוברת יעשה העובר' (וכן מוכח בקדושין ך"ט ע"ב ולפדות בנו ולעלות לרגל רי"א יעלה כו' שזו מצוה עוברת כו' וחכ"א יפדה שנאמר בכור בניך תפדה וכ"כ הרמב"ם בפי"א מהל' בכורים הלכה ד' וא"כ דוקא התם דכתיב קרא אבל בשאר מצות מודים חכמים וכ"כ המגן אברהם בסי' תרנ"ו) ואפי' אם יש לפניו מצוה דאוריי' לעשו' היום רק כשיעשנ' היום לא יוכל למחר לעשות מצוה דאוריי' אחרת שהיא חמורה מזו מצוה דלמחר עדיף ולכן נ"ל בע"ה באנשי חיל יהודים שצריך לילך על משמר שלו בעי"כ וכיוצא בו אלא דאז לא יכול להניח תפילין באותו יום ולעומת זה יכול למחר ביה"כ להתענות או אפילו משום ק"ש דלמחר ויכול להחליף המשמר עד למחר ל"א אין מעבירין על המצות ומוטב שלא יקרא היום ודוקא בזמן מועט יום או יומים בזה לא שייך שמא ימות אבל באיזה ימים צ"ע דאפשר דחיישינן שמא ימות וכ"כ מגן אברהם רסי' כ"ה ראיה מילקוט דאפילו מליל שבת עד מוצאי שבת לא משהינן: (ב) ול"ש אין מעבירין אלא במצוה שעוסק בו אבל במצוה שאינו עוסק בו בגופו אלא אחרים עוסקין בו אעפ"כ הוא מצוה משום ברב עם כו' מותר להניח מצוה זו ולילך במקום אחר לראות שהרי גם שם יעשה מצוה כן הוא להדיא ביומא ע' דאמרינן הרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כה"ג שהוא קורא לא מפני שאינו רשאי כו' ופריך פשיטא ומשני דה"א משום דר"ל אין מעבירין כו' ומאי מצוה ברוב עם כו' קמ"ל פי' רש"י כיון שהוא אינו עוסק בו: (ג) אע"ג דשהויי מצוה לא משהינן כדאמר מצוה שבאה לידך אל תחמיצנה דוקא כשיכול לעשות המצוה עכשיו כמו שיעשה לאחר זמן אבל אם אינו יכול לעשות עכשיו כמו למחר דאם ימתין יעשה מן המובחר מוטב שימתין יום או יומים כדי לעשות מן המובחר כ"כ בש"ע סימן תכ"ז אבל בס"ח כ' דאם יכול לקיים תיכף אף שאינו נאה כ"כ יקיים תיכף (ועיין בנ"א סימן א'):