חיי אדם · סימן ס״ו, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכל זה דוקא אם הקטן עושה מדעתו אבל אם הקטן עושה על דעת גדול כגון קטן שבא לכבות דליקה בשבת שיודע שדבר זה נוח לאביו או לאחרים צריכין להפרישו. ומכל מקום אם נפל לאדם איזה דבר ברשות הרבים מותר להוליך לשם קטן אפילו בנו ובלבד שלא יהיה שום ידיעה לקטן שמוליכין אותו שם להגביה דאם כן עושה לדעת גדול אלא יוליכנו שם לטייל ויגביה הדבר שיהי' סובר שמצא מציאה (שס"ב):
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.