חיי אדם · סימן נ״ד, א׳

דין במ"מ (סי' קס"ח ור"ח):ה' מיני דגן כיון שהם חשובים שנשתבח בהן א"י כדכתיב ארץ חטה ושעורה ולכן קבעו חז"ל להן ברכה בפ"ע ואמנ' חשיבתן אינו אלא כשעשה מהם תבשיל ולכן ה' מיני דגן שהם חטים. שעורים שבולת שועל שקורין (האבר). שיפון שקורין (קארין) כוסמין (המין הזה אינו מצוי במדינתינו) אם אכל הגרעינין חיין או קלוים באש או אפילו שבישל שעורים במים והן עדיין בקליפתן או אפילו נכתשים רק שהם שלמים ולא נתמעכו כלל אינן חשובין ומברכין בפ"הא. ויש ליזהר שלא לאכול מהם כזית אלא בתוך הסעודה משום ס' איזה ברכה אחרונה דכיון דבירך בפה"א יצטרך לומר בב"א על האדמה ועל פרי האדמה וברכה זו לא מצינו ועל המחיה א"א לברך דלא שייך אלא כשבירך במ"מ ובדיעבד שאכל כזית יברך בורא נפשות (סימן ר"ח):