חיי אדם · סימן ה׳, כ״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ההוגה השם באותיותיו אין לו חלק לע"הב דהיינו שקורא השם בנקודותיו כמו שהוא נקוד היו"ד בשב"א והה"א בחולם והוא"ו בקמץ (ול"נ מדלא אמר ההוגה השם בנקודותיו ומדאמר באותיותיו ר"ל שאומר השם בהברת האותיות כידוע ליודעי חן והוא השם המפורש) או שאומר האותיות ואפילו רק מקצתו דהיינו יו"ד ה"א אלא יאמר יו"ד קֵא וא"ו קֵא. ויקראנה כאלו כתיב שם אדני ובנקודות אדני דהיינו האל"ף בחטף פתח אבל לא בפתח לבד או בשו"א לבד והדל"ת בחול"ם ונו"ן בקמ"ץ וידגיש היו"ד שיהיה ניכר יפה רק בכוונה יכוין לשם הוי"ה ובענין שמות המלאכים אעפ"י שכתבו בשם האר"י ז"ל שאסור להזכירם צ"ל דזה דוקא שלא לצורך אלא שרוצה להזכיר שמותם זה אסור אבל בדרך תפלה ושבח כדמצינו בפיוטים מותר להזכירם דלא עדיף משמות הקדושים כן שמעתי מפי הגר"א שאמר הפיוטים כמו שנדפסו אך בלק"ט מפורש להדיא לאיסור:
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.