עבירה כיצד. כהן שהרג את הנפש אפי' בשוגג כ"ז שלא עשה תשובה אסור דכתיב ובפרשכם כפיכם כו' ידיכם דמים מלאו אבל אם הרג בשוגג ולא מת מיד די"ל דמת אח"כ מחמת שהרוח בלבלתו וכ"ש אם מל תינוק ומת דאיכוין ג"כ לשם מצוה מותר. וכהן שהמיר ועשה תשובה מותר ופשיטא אם אנסו אותו וכהן שנשא גרושה או חלוצה לא ישא כפיו ואין נוהגין בו קדושה אפי' לקרות לתורה ראשון ואפי' גרשה או מתה פסול עד שידור הנאה על דעת רבים מהנשים שהוא אסור בהם (ע' מגן אברהם ס"ק ל"ט) וכן אם נטמא למת שאינו מז' קרובים פסול מכל מעלות כהונה עד שישוב ויקבל עליו שלא יטמא עוד למתים ומי שיש לו בת שזנתה אין מחוייבים לקדשו לפחות ראשון שהיה לו להרגילה מקטנותה שלא תזנה אבל מ"מ נושא כפיו וכ"ש אם הבן הוא עז פנים ורשע בשאר עבירות שמותר לישא כפיו. החלל דהיינו הנולד מגרושה או חלוצה אינו נ"כ (מגן אברהם ס"ק ס"ג):
חיי אדם · סימן ל״ב, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.