פרשיות המועדים דינם כמו מנחה בשבת שהרי כבר קראו הפרשיות בשבתות שלהן ואפילו בקרבנות המוספין שקורין למפטיר או בחוה"מ סוכות אם דילג פסוק אחד דינו הכי אבל אם טעה במוספין ולא קרא כלל או שביום א' דחול המועד קרא ביום ב' לבד או ביום ב' קרא ביום ג' לבד וכיוצא בו די"ל דשמא היום יום ג' או ד' צריך לחזור ולקרות בברכה (שם מ"א) ובפרשת פרה אם לא סיים כל הפרשה כמו שתקנו אם כבר גלל הס"ת נמצא שהסיח דעתו מלקרות עוד חוזר ומברך לפניה ומתחיל מראש הפרשה אף מה שקרא כבר וגומר ומברך לאחריה אבל אם לא גלל רק שבירך באחרונה אין צריך לברך לפניה כיון דברכה אחרונה היה בטעות לא הוי היסח הדעת (ט"ז וכן נ"ל דלא כא"ר ע' בסמוך):
חיי אדם · סימן ל״א, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.