כל זמן שחולץ תפילין אפילו כמה פעמים ביום כשמסיח דעתו מהם שלא להניחן תיכף וכל שכן כשחלצן לכנוס לבית הכסא אפילו הוא בביתו שא"צ לשנות מקומו כלל ואפי' דעתו ללבשן מיד צריך לחזור ולברך דהא אסור לכנוס בהן לבית הכסא. ונ"ל דהוא הדין כשחולץ שצריך להפיח כיין דאסור להפיח בהן צריך לחזור ולברך אבל אם חולץ בלא שום אונס ודעתו לחזור וללבשן מיד אף על פי ששינה מקומו א"צ לברך (כ"כ הב"ח והט"ז וא"ר בפשיטות) ולכן אף שהמ"א כתב דאפשר דבית הכסא שוה לשאר מקומו' לא שבקינן פשיטותא דהני גדולים משום ספיקא דמ"א:
חיי אדם · סימן י״ג, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.