אסור לדבר בין תפילין של יד לשל ראש ועבירה היא בידו שגורם ברכה שא"צ ואפי' המניחן בחול המועד בלא ברכה אסור להפסיק ולשוח ואפילו לענות איש"ר וקדושה בחול ודאי אסור דגורם ברכה שא"צ ואפי' בחול המועד יש אוסרין (א"ר) ואם הפסיק אפילו לאיש"ר וקדושה חוזר ומברך דהיינו להמברכין לעולם על של ראש על מצות צריך לברך כשהסיח על של ראש לבד להניח וגם על מצות ולהמברכין לעולם רק על של יד צריך לברך כשהסיח על של ראש על מצות ולכן ישתיק ויכוין לשמוע איש"ר וקדושה ואפילו דבר שהוא לצורך תפילין לא יסיח לכתחלה ומכל מקום אם א"א בלאו הכי מותר לדבר מה שהוא לצורך תפילין (שם):
חיי אדם · סימן י״ג, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.