זֶרֶשׁ היתה אשת המן. כשסיפר לה המן על עושרו וכבודו ועל כעסו על מרדכי, נועץ בה ובאוהביו (אסתר ה).
זרש ואוהביו יעצו לו, ״יַעֲשׂוּ עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה... וּתְלוּ אֶת מָרְדֳּכַי עָלָיו״, והדבר הוטב בעיני המן (אסתר ה).
אך לאחר שנאלץ המן להוביל את מרדכי ברחוב העיר, אמרו לו זרש וחכמיו, ״נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו״ (אסתר ו). בתנ״ך היא נזכרת כמסייעת למזימת המן שהתהפכה עליו.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של זֶרֶשׁ אֵשֶׁת הָמָן בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.