אֶסְתֵּר ה׳ · י׳

וַיִּתְאַפַּ֣ק הָמָ֔ן וַיָּב֖וֹא אֶל־בֵּית֑וֹ וַיִּשְׁלַ֛ח וַיָּבֵ֥א אֶת־אֹהֲבָ֖יו וְאֶת־זֶ֥רֶשׁ אִשְׁתּֽוֹ׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ויתאפק המן ויבוא אל ביתו. רש״י מבאר ״ויתאפק״ - נתחזק לעמוד על כעסו. אבן עזרא מסביר שלא גילה סודו לאדם. המלבי״ם דן ברצף. הפועל ״ויתאפק״ מלמד על שליטה עצמית, וזו תכונה של איש חצר מנוסה. אבל ההתאפקות אינה מחזיקה מעמד בבית, ושם הוא קורא לאוהביו ולזרש אשתו כדי לפרוק את מה שאסף.

מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור