עֻזִּיָּהוּ (עֲזַרְיָה) בֶּן אֲמַצְיָהוּ מלך על יהודה, ״וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'״ (מלכים ב טו). בימיו התחזקה יהודה מאוד.
לפי דברי הימים, כשחזק, גבה לבו, ובא אל היכל ה' להקטיר קטורת, וכהנים עמדו כנגדו, ״לֹא לְךָ עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר״ (דברי הימים ב כו).
בעודו כועס עלתה בו צרעת במצחו, והיה מצורע עד יום מותו, ובנו יותם שפט את העם (מלכים ב טו). בשנת מותו ראה ישעיהו את חזון ההקדשה. בתנ״ך הוא מלך חזק שנכשל בגאווה.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.