רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מלך על יהודה אחרי אביו. כשבאו העם וביקשו להקל מעולם, שמע לעצת הילדים ודחה את הזקנים, ״אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם״ (מלכים א יב).
בעקבות דבריו פרשו עשרת השבטים והמליכו את ירבעם, ״וַיִּפְשְׁעוּ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דָּוִד״. רחבעם ביקש להילחם בהם, אך נביא ה' מנע זאת (מלכים א יב).
רחבעם מלך על יהודה ובנימין בירושלים, ובימיו עלה שישק מלך מצרים ולקח מאוצרות הבית (מלכים א יד). בתנ״ך הוא המלך שבימיו נקרעה הממלכה לשתיים.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של רְחַבְעָם בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.