אֲבִיָּם (אֲבִיָּה) בֶּן רְחַבְעָם מלך על יהודה בירושלים שלוש שנים (מלכים א טו).
הכתוב מעיד עליו, ״וַיֵּלֶךְ בְּכָל חַטֹּאות אָבִיו״, אך למען דוד לא הוסרה נרו, ״לְמַעַן דָּוִד נָתַן ה' אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלִָם״ (מלכים א טו).
בימיו נמשכה המלחמה בין יהודה לישראל. לפי דברי הימים ניצח אביה בקרב מול ירבעם (דברי הימים ב יג). בתנ״ך הוא חוליה בשושלת בית דוד ביהודה.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של אֲבִיָּם מֶלֶךְ יְהוּדָה בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.
