מַלְאָכִי הוא אחרון נביאי תרי עשר. נבואתו פותחת באהבת ה' לישראל, ״אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'״ (מלאכי א), ומוכיחה את הכהנים על הזלזול בעבודה.
מלאכי מוכיח את העם על עוולות, על נישואי נכר ועל גזל המעשרות, וקורא לשוב אל ה', ״שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם״ (מלאכי ג).
הספר חותם בבשורה, ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה'״ (מלאכי ג). בתנ״ך הוא חותם הנבואה, המבשר את בוא יום ה'.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של מַלְאָכִי הַנָּבִיא בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.