חַנָּה היתה אשת אלקנה, והיתה עקרה שנים רבות. בעלותה לשילה התפללה במר נפשהּ, ונדרה, ״אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ... וּנְתַתִּיו לַה' כָּל יְמֵי חַיָּיו״ (שמואל א א).
עלי הכהן ראה את שפתיה נעות בלא קול וחשבהּ שיכורה, אך כשהסבירה, בירכהּ. חנה הרתה וילדה את שמואל, ״כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו״ (שמואל א א).
כשגמלה את הנער הביאתו אל עלי לשרת את ה', ונשאה תפילת הודיה, ״עָלַץ לִבִּי בַּה'... אֵין קָדוֹשׁ כַּה'״ (שמואל א ב). בתנ״ך היא סמל התפילה מעומק הלב.
הפסוקים המרכזיים על חַנָּה
נדרה בשילה
וַתִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר וַתֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אִם־רָאֹ֥ה תִרְאֶ֣ה ׀ בׇּעֳנִ֣י אֲמָתֶ֗ךָ וּזְכַרְתַּ֙נִי֙ וְלֹא־תִשְׁכַּ֣ח אֶת־אֲמָתֶ֔ךָ וְנָתַתָּ֥ה לַאֲמָתְךָ֖ זֶ֣רַע אֲנָשִׁ֑ים וּנְתַתִּ֤יו לַֽיהֹוָה֙ כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֔יו וּמוֹרָ֖ה לֹא־יַעֲלֶ֥ה עַל־רֹאשֽׁוֹ׃
לידת שמואל
וַֽיְהִי֙ לִתְקֻפ֣וֹת הַיָּמִ֔ים וַתַּ֥הַר חַנָּ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ שְׁמוּאֵ֔ל כִּ֥י מֵיְהֹוָ֖ה שְׁאִלְתִּֽיו׃
תפילת ההודיה
וַתִּתְפַּלֵּ֤ל חַנָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר עָלַ֤ץ לִבִּי֙ בַּֽיהֹוָ֔ה רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽיהֹוָ֑ה רָ֤חַב פִּי֙ עַל־א֣וֹיְבַ֔י כִּ֥י שָׂמַ֖חְתִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃
טקסט הפסוקים: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של חַנָּה בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.