בֹּעַז היה ״אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל״ מבית לחם, קרוב משפחתו של אלימלך. כאשר באה רות ללקט בשדהו, נהג בה בחסד יתר, ציווה על נעריו להיטיב עמה, ובירכהּ, ״יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ״ (רות ב).
בלילה בגורן פנתה אליו רות בעצת נעמי וביקשה שיגאל אותה, ובעז הבטיח לפעול כדין הגאולה (רות ג). הוא פנה תחילה לגואל הקרוב יותר, וכשזה ויתר, קנה בעז את הנחלה ונשא את רות לאישה (רות ד).
מבעז ורות נולד עובד, אבי ישי אבי דוד. בתנ״ך הוא סמל האיש הישר שנוהג לפנים משורת הדין, וממנו נמשכת שושלת המלוכה.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של בֹּעַז בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.