בִּלְהָה היתה שפחתה של רחל, שנתן לה לבן בעת נישואי יעקב (בראשית כט). מאחר שרחל היתה עקרה, נתנה את בלהה ליעקב לאישה, ״וּתְהִי לוֹ לְאִשָּׁה״ (בראשית ל).
בלהה ילדה ליעקב שני בנים, דן ונפתלי, ורחל קראה את שמותם (בראשית ל). הם נמנים בין שנים עשר שבטי ישראל.
בלהה נזכרת גם בפרשת ראובן (בראשית לה). בתנ״ך היא אחת מארבע הנשים שמהן נולדו שבטי ישראל.
הפסוקים המרכזיים על בִּלְהָה
שפחת רחל
וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לְרָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ אֶת־בִּלְהָ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לָ֖הּ לְשִׁפְחָֽה׃
אם דן ונפתלי
וַתֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה אֲמָתִ֥י בִלְהָ֖ה בֹּ֣א אֵלֶ֑יהָ וְתֵלֵד֙ עַל־בִּרְכַּ֔י וְאִבָּנֶ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י מִמֶּֽנָּה׃
בין אמהות השבטים
וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי׃
טקסט הפסוקים: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של בִּלְהָה בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.