חיי אדם · כלל ס״ד

דין תפלת הדרך (סימן ק"י):היוצא לדרך לאחר שיצא כבר מעיבורה של עיר דהיינו ע' אמה לאחר שכלו כל הבתים מתפלל תפלת הדרך והנוסחא ידוע ויאמר הכל בלשון רבים שתוליכנו לשלום וכדומה חוץ ותתנני לחן ולחסד שאומר בלשין יחיד ומסיים בא"י שומע תפלה:

ראוי שיסמוך אותה לאיזה ברכה כגון שיאכל או ישתה איזה דבר ויברך ב"א או שיטיל מים ויברך אשר יצר ויסמוך אלי' תה"ד ואם אפשר יאמרנה בעמידה ואם יושב בעגלה יאמרנה בישיבה ובלבד שתהיה העגלה עומדת דרכוב כמהלך דמי אך אם א"א מותר בהליכה:

אין מתפללין תה"ד אלא אם יש לו לילך עכ"פ פרסה ואפי' הלך כבר כמה פרסאות ושכח ולא התפלל כשיש לו עוד לילך פרסה יאמרנה אבל אם אין לו לילך פרסה א"צ לברך ומ"מ יאמרנה בלא ברכה לבסוף ואם הדרך מקום מסוכן ביותר אע"פ שהוא פחות מפרסה מברך וא"א אותה רק פעם א' ביום ואם היה רצונו ללון ונמלך צריך לחזור ולהתפלל:

אם פגע בדרך בכרך גדול שמצויים שם אנשים רעים ומחפשין עלילות אע"ג שדרין שם ג"כ אנשים טובים ואף שיש שם שופטים שאינן הורגין אלא בדין אפ"ה כיון שהוא איש נכרי שם שמא לא יזדמן מי שילמוד עליו זכות. ונ"ל דה"ה אם יש חשש הפסד ממון קודם שיכנס מתפלל יהר"מ ה' אלהי שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס בשלום יאמר מודה אני לפניך ה' אלהי שהכנסתני לכרך זה לשלו' בקש לצאת אומר יהר"מ ה' אלהי שתוציאני מכרך זה לשלום יצא בשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מכרך זה לשלום ואם ירצה יוסיף עד ומכל אורב בדרך בלא חתימה. ונ"ל דאם אין משתהא בכרך רק שעובר דרך הכרך יכלול הכל בב' תפלות דהיינו קודם שיכנס אומר יהר"מ ה' אלהי שתכניסני ותוציאני מכרך זה לשלום וכשיצא אומר מודה כו' שהכנסתני והוצאתני מכרך זה לשלום כנ"ל ואם הוא דר בכרך נ"ל שאינו אומר יה"ר כו' שתוציאני רק כשיצא אומר תה"ד כדלעיל סי' א' ודוקא כרך גדול אבל בעיר א"צ לתפלות האלו. ומ"מ נ"ל דהכל לפי הענין שאם יש מקום שיוכלו להעליל עליו אפילו בכפר יתפלל תפלות אלו (סי' ר"ל):

כל הירא לדבר ה' ילמוד תורה על הדרך כאמרם המהלך בדרך ומפנה לבו לבטלה מתחייב בנפשו אבל לא ילמוד דבר שצריך עיון ואם יושב בעגלה מותר. ויזהר כל אדם שיהיה לו פת אפילו הולך במקום קרוב ובמקום דשכיח פת כי כמה פעמים שיקרה מקרות ר"ל בדרך:

ראוי לכל ירא שמים שיקח עמו ציצית בדרך שמא יפסל אחד ויתבטל ממצוה:

הנכנס לבית המדרש יתפלל יה"ר מלפניך ה' או"א שלא אכשל בדבר הלכ' שלא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא וביציאתו אומר מודה אני לפניך ששמת חלקי כו':