חיי אדם · כלל קע״ו

החורש פרטי ל"ט מלאכות מה שהותר מהם בחה"מ:לא מצינו שום דבר שהתירו בחרישה כי חרישה לעולם אינו לצורך המועד ואפילו ללקט עצים ואבנים מן השדה ליפותו לחרישה אסור אא"כ שעושה מעשה שניכר שאינו מכוין לצורך ליפות הקרקע כגון שלוקט הגדולים ומניח הקטנים וכל כיוצא בזה (סי' תקל"ז סעיף ט"ו):

המזבל שדה תולדה דחורש ולכן אסור לזבל שדהו ואפילו להכניס הצאן לדייר שדהו אסור ואם הכניס הנכרי מעצמו א"צ למחות בידו ואפי' בשבת ובלבד שלא יתן לו שכר ואפילו שכר מזונות אסור וביו"ט מותר ליתן לו שכר מזונות ובחוה"מ מותר ליתן לו שכר ובלבד שלא ישכרנו ולא יסייע לו ולא ימסור לו שומר ונ"ל דכ"ז דוקא במכניס צאן לדיר אבל כשהנכרי מזבל ממש דזה מלאכה דאורייתא אסור להניחו ואפילו קצץ מעיו"ט אסור וה"ה בחוה"מ דכל מלאכת מחובר אסור ע"י נכרי אפילו בחה"מ (שם סעיף י"ד):