ישראל קדושים · פרק ח׳, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ונגד אלו הג' הוא ואתה עיף נגד הראשון. ויגע נגד השלישי. ולא ירא אלוקים נגד הב' המסור ללב והגם שמכל מקום אף שאינו בשלימות ולשמה גמור כיון דקיים בפעל המעשה הרי זה צדיק גמור דלא גרע מסלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני וכו' (ראש השנה ד'.) מכל מקום עמלק יש לו אחיזה וטענה ועדיין לא הגיע לגדר מחיית שמו ושיהי' השם שלם והכסא שלם שזהו כשיהי' בשלימות הגמור כמו שהי' יעקב אבינו ע"ה וכראוי לצורת אדם שעל הכסא דבו לא היה אחוזה לשרו של עשו רק בכף יריכו הם דורותיו שאפילו כְּדוֹר המִדְָ֦ר החביב מכל הדורות מצא מקום לקטרג.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.