ישראל קדושים · פרק א׳, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ושני תאוות אלו הא בהא תליין. ועל כן משה רבינו ע"ה משפירש מן האשה ממתן תורה ואילך זכה גם כן להיות ארבעים יום בלא אכילה ושתיה. וכן אליהו שנקרא מלאך הברית גם כן ארבעים יום שהוא השיעור של קבלת התורה דעל ידה היו ניזונים כמו שנאמר לכו לחמו בלחמי וגו'. ואלישע תלמיד אליהו והולך בעקבותיו אף שלא זכה להתקדש כמלאכים ממש ולהתהפך למלאך כרבו שזה לא זכה לה אדם בעולם חוץ מאליהו מצד שורשו. מכל מקום נתקדש בתכלית הקדושה האפשרית באנשים באשר הוא אדם וזכה לקרא בשם איש קדוש על ידי האשה המכרת באורחים יותר כמו שאמרו (ברכות י':). כי עיקר כח התאוה באשה שהביאה על ידי זה מיתה לעולם ותחילת הסתת הנחש היה בה והטיל בה זוהמא והרע מבחין את הטוב ומצד תערובת ידיעת טוב ורע שעל ידי אכילת עץ הדעת כפי גודל הידיעה ברע כן גודל הידיעה בטוב זה לעומת זה.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Yisrael Kedoshim

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ישראל קדושים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.