סיפורי מעשיות · פרק י״א, ל״ה

אַחַר כָּךְ בָּא אָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל וְאָמַר לָהֶם, שֶׁיּוֹלִיכֵם לְיִשּׁוּב וְהוֹלִיךְ אוֹתָם לְיִשּׁוּב וְלָקַח אֶת הַכְּלִי הַנַּ"ל וּנְתָנָהּ לְבֶן הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי וְאָמַר לוֹ. הַכְּלִי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ וְעִם הָאָדָם הַזֶּה [הַיְנוּ הָעֶבֶד שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בֶּן הַשִּׁפְחָה בֶּאֱמֶת, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ תְּחִלָּה מֵחֲמַת הַחִלּוּף, כַּנַּ"ל] תֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: לְהֵיכָן נֵלֵךְ ? אָמַר לָהֶם שֶׁיִּשְׁאֲלוּ וְיִדְרְשׁוּ אַחַר הַמְּדִינָה, שֶׁנִּקְרֵאת בַּשֵּׁם הַזֶּה הַמְּדִינָה טִפְּשִׁית וְהַמֶּלֶךְ חָכָם שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: לְהֵיכָן וּלְאֵיזֶה צַד נַתְחִיל לִשְׁאל אַחַר הַמְּדִינָה הַזּאת ? הֶרְאָה לָהֶם בְּיָדוֹ לְצַד פְּלוֹנִי [כְּמַרְאֶה בְּאֶצְבַּע] וְאָמַר הָאָדָם הַיַּעַר לְהַבֶּן מֶלֶךְ הָאֲמִתִּי לֵךְ לְשָׁם, אֶל הַמְּדִינָה הַנַּ"ל, וְשָׁם תָּבוֹא אֶל הַגְּדֻלָּה שֶׁלְּךָ